מפרשים:
1 אדם מועד לעולם ומשלם נזקיו בין שוגג בין מזיד בין ער בין ישן ומכל מקום פרשו בתלמוד המערב שלא חייבו את הישן אלא בכלים שהיו שם בשעה שקבע עצמו לישן לשם הא אם הונחו שם אחר שיישן פטור וכן הדעת נוטה: